איך להתמודד עם הלחץ שנוצר בגלל המצב בישראל ואיך להימנע מהשפעתו לטווח הארוך?

לא מזמן יצאנו ממשבר הקורונה ו...בום! – יש מצב חדש שמלחיץ אותנו.

אנחנו חיים ממשבר למשבר ויש לזה השפעה לטווח הארוך.

סקר של הלמ"ס שפורסם בתחילת יולי 2023 מראה החמרה במצב הנפשי (עליה של 19%) ובמצב הבריאותי (עליה של 14%). עליה חדה בהפרעות אכילה בקרב בני נוער, זינוק בהתמכרויות בכלל האוכלוסיה ועליה של 40% באשפוז עקב מקרים פסיכוטיים (בעיקר אצל גברים צעירים).

מה קורה לנו במוח כשאנחנו נמצאים במשבר ארוך טווח?

מצב חיצוני שאנחנו מפרשים כמסוכן או מאיים, מפעיל את מנגנון הלחץ הטבעי שקיים במוח, על מנת להניע אותנו לפעולה.

הוא עובד מצוין לטווח הקצר. למשל, אם אנחנו נוהגים ברכב והמכונית שלפנינו עוצרת בבת אחת, יש חלק במוחנו שעושה הערכת מצב מהירה הכוללת בדיקה מה יש לפנינו, מאחורינו ובצדדינו על מנת להגיב בצורה מיידית בהתאם למסקנות מהערכת המצב שעשינו. אין לנו זמן להתלבט או לעשות הערכת מצב מחודשת. הכל קורה במהירות על.

בטווח הארוך זה כבר סיפור אחר, כי אז אנחנו מתמודדים עם חוסר וודאות מתמשך שמוביל אותנו לביצוע הערכת מצב מחדש כל כמה רגעים או שעות.

חוסר וודאות מעורר את הפחדים שלנו, לכן אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים לעשות כדי להרגיש בטוחים.

את הביטחון שלנו אנחנו מנסים להשיג על ידי וודאות.

את הוודאות אנחנו מנסים להשיג באמצעות הערכת מצב מדויקת ותוכנית לפתרון שמבוססת על הערכת המצב.

זה קורה גם במישור האישי, למשל כשאנחנו לא בטוחים במערכות יחסים ואנחנו עושים הערכת מצב לפי הבעות פנים, טון דיבור, שפת גוף ותוכן המילים של האדם שמולנו ואז מתייעצים על זה עם חברים. זה קורה גם בהתנהלות שלנו מול המצב במדינה, כשאנחנו עושים הערכת מצב לפי עדכונים בחדשות, דיווח על סיכויים להיפגע ופרשנויות של אנשי מקצוע.

אנחנו לא יכולים להשיג וודאות כי כל הזמן יש נתונים חדשים, כי חלק מהנתונים לא נכונים עובדתית, חלק מהנתונים הם פרשנויות וחלקם הם תחזיות לעתיד שלא נדע אם הן נכונות עד שנגיע לעתיד.

הדפוס הזה חוזר על עצמו והמוח שלנו עובד עלינו. הוא מתמקד כל פעם בבעיה הכי אקוטית שמשפיעה עלינו. הוא ממשיך לפעול באותה צורה שלא באמת מביאה לפתרון ויוצרת חוסן נפשי.

מה שמשתנה אלו הבעיות שבהן אנחנו מטפלים. מה שמחמיר זו רמת הלחץ.

איך להוריד את ההשפעה של חוסר וודאות?

כדי לשנות את דפוס הפעולה של המוח עלינו להבין שתחושת בטחון אינה נובעת מוודאות לגבי הלא ידוע, אלא מהיכולת שלנו להרגיש בטוחים גם בחוסר וודאות.

זו המשמעות של חוסן נפשי.

במקום להתעסק בלא ידוע שמעלה את תחושת חוסר הבטחון- מה יהיה, מה אומרים עלי, מה אחרים מרגישים, תעבירו את הפוקוס למה שידוע: מה אתם רוצים להרגיש, מה יש לכם ויש בכם שמקדם אתכם להרגשה טובה, מה מתאים לכם לעשות ומה נכון בעיניכם. זה מידע שרק אתם יודעים אותו.

תעשו הערכת מצב פנימית כל יום ותתייחסו אליה. יש ימים בהם תרגישו שלהקשיב לחדשות זה יותר מדי וימים אחרים בהם תרצו לעקוב אחרי ההתרחשויות. יש ימים בהם תרצו להיות לבד, וימים בהם תרצו תמיכה מאחרים.

תפתחו וודאות בקשר למי שאתם, לרצונות שלכם, ליכולות שלכם ולמגבלות שלכם כרגע. תפתחו וודאות בקשר למה שאתם חושבים שנכון ואל תסתמכו אוטומטית על מה שאחרים אומרים לכם שאתם צריכים לחשוב או להרגיש.

תפסיקו לנסות לשנות אחרים, כדי שאתם תרגישו יותר בטוחים ותפסיקו לחפש אשמים במצב שלכם. גם אם תמצאו, זה לא יעזור.

אם תדעו בוודאות מי אתם, שום דבר חיצוני לא יערער אתכם.

איך אתם יכולים להתחיל?

בפניכם עומדות כמה אפשרויות:

יש לכם קורס חינמי שמכיל מידע רב וכלים מעשיים.

יש בלוג שמכיל מעל 100 פוסטים בכל מיני נושאים.

יש גם סרטונים בערוץ היוטיוב, טפסים שדרכם אתם יכולים לשלוח שאלות ולקבל מענה אישי וכמובן שאפשר לפנות אלי ישירות למייל או לוואטסאפ.

למי שעדיין לא מונע לפעולה כי הוא מותש, עמוס לו, או כי כרגע זה לא הזמן או כי יש בעיה שכל כך מטרידה אתכם שאתם לא מצליחים להתרכז במשהו אחר, אני ממליצה להפסיק לחכות שפתאום יהיה לכם כוח כי משהו הסתדר או לחכות עד למשבר נוסף שכבר ממש ילחיץ אתכם- קחו את אחת מתוכניות הליווי החודשיות. הן ממש עוזרות.

ברוב המקרים חודש אחד של ליווי מספיק בשביל לעשות סדר בראש, להוריד רמת לחץ ולקבל תחושת הקלה , וללמוד כלים על מנת שתוכלו להמשיך בכוחות עצמכם, לא משנה מאיזה רקע באתם.

בחרו צעד והתחילו לטפל בעצמכם, כדי לא להמשיך לצבור מתחים ולחצים לאורך זמן.